תסריט דמוטי, כתיבה הירוגליפית מצרית בעלת צורה קלילה ששימשה בטקסטים בכתב יד מראשית המאה ה -7 לפנה"ס ועד המאה החמישית. תסריט דמוטי נגזר מהכתובות ההירוגליפיות הפירוגרפיות הקודמות ומהתסריט ההירטי הקלסי, והוא החל להחליף את הכתיבה ההירטית בתקופת שלטונו של פמדיק I (664–610 לפסה"ס). עד המאה החמישית לפנה"ס, התסריט הדמוטי - שאותו מצרים כינו sekhat, ופירושו "כתיבה למסמכים" - נכנס לשימוש בכל מקום במצרים למטרות עסקיות וספרותיות, אם כי ההיראיות נותרה בשימוש עבור טקסטים דתיים. היוונים החלו להיות עקורים על ידי היוונים בתקופת תלמי (304-30 לפנה"ס), אך גרפיטי הירטי שהשאירו כוהני איזיס בפילהא מתוארך עד 452 צ"ס.
המונח דמוטי משמש גם לצורה היומיומית של כל שפה שפיתחה רמות ביטוי חלופיות ("גבוהות" לעומת "נמוכות"), כמו ביוונית וערבית.
