ספר עבודות אפרסי הראשון של אסדרס

ספר האסדראס הראשון, המכונה גם עזרא יווני, קיצור I Esdras, יצירה אפוקריפית שנכללה בקאנון הספטוואגינט (הנוסח היווני של התנ"ך העברי) אך אינו חלק מאף קאנון תנ"כי מודרני; חוקרים מודרניים נקראים עזרא יווני כדי להבדיל אותו מספר עזרא של הברית הישנה שנכתב בעברית. במקור, שנכתב בארמית או בעברית, שרד I Esdras רק ביוונית ובתרגום לטיני שנעשה מיוונית.

ספרות מקראית: אסדרס

אני (או השני או השלישי) אסדרס, נהנתי מפופולריות רבה בכנסייה הקדומה אך איבדתי את יוקרתה בימי הביניים בכנסיה הלטינית.

היצירה קשורה באופן טקסטואלי יותר לברית הישנה מאשר מספרי אפוקריפה אחרים, שכן היא מתחקה אחר חלקים מההיסטוריה של ישראל משנת 621 לפנה"ס ועד 444 לפנה"ס על ידי סיכום דברי הימים השניים 35: 1–36: 23, כל ספר הספר הקנוני עזרא ונחמיה ז: 73–8: 12. החומר החדש היחיד הוא "סיפורם של שלושת אנשי המשמר", סיפור עממי פרסי ששונה מעט כדי להתאים להקשר יהודי.

השיטה הנהוגה בהכנת I Esdras אינה ודאית, בעיקר בגלל אי-עקביות היסטורית ושגיאות רבות; בכמה מקרים זה משנה את הטקסטים המקראיים. היצירה הולחשה מתישהו במאה השנייה לפנה"ס, כנראה על ידי יהודי מצרי.

בהתחשב בבלבול ההיסטורי של אני אסדראס, חוקרים רבים חשים כי המהדר שלו התעניין יותר להטמיע רעיונות מוסריים ודתיים מסוימים מאשר בהכרזה של ההיסטוריה היהודית. מבחינה זו החלק החשוב ביותר של היצירה הוא "סיפורם של שלושת אנשי המשמר", הטוען לעליונותו של האל ההבריסטי, המזוהה עם האמת. כמו כן מודגשים שמירת החוק הפסיפי, פולחן מקדש ירושלים וחוקים האוסרים נישואין של יהודים עם לא-יהודים.

הציטוטים הראשונים שניתן לזהות מ- I Esdras הם בימי קדם של יהודי ההיסטוריון היהודי בן המאה הראשונה, יוסף בן מתתיהו, אשר השתמשו בו בעדיפות על עזרא-נחמיה הקנונית. "סיפורם של שלושת השומרים" היה פופולרי בקרב הנוצרים המוקדמים, שחלקם השתמשו בהצהרתו על האמת כדי להוכיח שיצירה זו ניבאה את בואו של ישו.