הארי מרטינסון הסופר השוודי

הארי מרטינסון, במלואו הארי אדמונד מרטינסון, (נולד ב- 6 במאי 1904, ג'אמשאג, סוודי - נפטר ב- 11 בפברואר, 1978, שטוקהולם), סופר ו משורר שוודי שהיה הסופר הראשון, הנלמד בעצמו ומעמד הפועלים שנבחר ל האקדמיה השבדית (1949). עם אייווינד ג'ונסון הוענק לו פרס נובל לספרות בשנת 1974.

חידון

פאזל שירה: עובדה או פיקציה?

ג'ופר צ'וקר קבור במנזר ווסטמינסטר.

מרטינסון בילה את ילדותו בסדרת בתי אומנה ובנעוריו ובבגרותו המוקדמת בתור ימאי סוחר, פועל ונמרץ. ספר השירה הראשון שלו, ספוקסקופ ("ספינת רוח"), שהושפע רבות משבעת הימים של רודארד קיפלינג, הופיע בשנת 1929. חוויותיו המוקדמות מתוארות בשני רומנים אוטוביוגרפיים, Nässlorna blomma (1935; סרפד פורח) ו- Vägen ut (1936; "הדרך החוצה"), ובמערכוני נסיעות מקוריים ורגישים, Resor utan mål (1932; "מסעות ללא מטרה") וקאפ פרוול (1933; קייפ פרידה). בין יצירותיו הידועות ביותר הם פסד (1945; "רוח סחר"), קובץ שירה; Vägen till Klockrike (1948; הדרך), רומן הבוחן באוהדה את חייהם של רמפות ושידורים חברתיים אחרים; ואניארה (1956; אניארה, ביקורת האדם בזמן ובחלל), שיר אפי על מסע בחלל שהפך לאופרה מצליחה בשנת 1959 על ידי קארל בירגר בלומדל. שפתו של מרטינסון היא לירית, בלתי מוגבלת, חדשנית ולעיתים מעורפלת; הדימויים שלו, חושניים; הסגנון שלו, לרוב מציאותי או אקספרסיוניסטי במיוחד והפילוסופיה שלו, פרימיטיבית. הוא היה נשוי לסופר שבדי אחר שנודע, מואה מרטינסון, בשנים 1929 עד 1940.