תוכן עניינים:
- מה השיגה מארי קירי?
- באילו פרסים זכתה מארי קירי?
- מדוע מארי קירי הייתה חשובה?
- חיים מוקדמים
- Move to Paris, Pierre Curie, and first Nobel Prize
מארי קירי, בת מריה סלומאה סקלודובסקה (נולדה ב -7 בנובמבר 1867, ורשה, ממלכת הקונגרס של פולין, האימפריה הרוסית - נפטרה ב- 4 ביולי 1934, ליד סאלנצ'ס, צרפת), פיזיקאית צרפתית ילידת פולין, מפורסמת בעבודתה בתחום הרדיואקטיביות ו פעמיים זוכה בפרס נובל. עם אנרי בקרל ובעלה, פייר קירי, הוענק לה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1903. היא הייתה הזוכה היחידה בפרס נובל לכימיה ב -1911. היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, והיא האישה היחידה שזכתה בפרס בשני תחומים שונים.
שאלות עליונות
מה השיגה מארי קירי?
בעבודה עם בעלה, פייר קירי, גילו מארי קירי פולוניום ורדיום בשנת 1898. בשנת 1903 הם זכו בפרס נובל לפיזיקה על גילוי רדיואקטיביות. בשנת 1911 זכתה בפרס נובל לכימיה על בידוד רדיום טהור. לאחר עבודה על צילומי רנטגן במלחמת העולם הראשונה, היא בחנה חומרים רדיואקטיביים ואת יישומם הרפואי.
באילו פרסים זכתה מארי קירי?
עם אנרי בקרל ובעלה, פייר קירי, זכתה מארי קירי בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1903. היא הייתה הזוכה היחידה בפרס נובל לכימיה ב -1911. היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל והאישה היחידה שזכתה בפרס בשני תחומים שונים.
מדוע מארי קירי הייתה חשובה?
תרומתה של מארי קירי לפיזיקה הייתה אדירה, לא רק בעבודתה עצמה, כפי שהצביעו על ידי שני פרסי נובל שלה, אלא גם בגלל השפעתה על הדורות הבאים של פיסיקאים וכימאים גרעיניים. עבודותיה סללו את הדרך לגילוי הנויטרון והרדיואקטיביות המלאכותית.
חיים מוקדמים
From childhood she was remarkable for her prodigious memory, and at the age of 16 she won a gold medal on completion of her secondary education at the Russian lycée. Because her father, a teacher of mathematics and physics, lost his savings through bad investment, she had to take work as a teacher and, at the same time, took part clandestinely in the nationalist “free university,” reading in Polish to women workers. At the age of 18 she took a post as governess, where she suffered an unhappy love affair. From her earnings she was able to finance her sister Bronisława’s medical studies in Paris, with the understanding that Bronisława would in turn later help her to get an education.
Move to Paris, Pierre Curie, and first Nobel Prize
In 1891 Skłodowska went to Paris and, now using the name Marie, began to follow the lectures of Paul Appel, Gabriel Lippmann, and Edmond Bouty at the Sorbonne. There she met physicists who were already well known—Jean Perrin, Charles Maurain, and Aimé Cotton. Skłodowska worked far into the night in her student-quarters garret and virtually lived on bread and butter and tea. She came first in the licence of physical sciences in 1893. She began to work in Lippmann’s research laboratory and in 1894 was placed second in the licence of mathematical sciences. It was in the spring of that year that she met Pierre Curie.
Their marriage (July 25, 1895) marked the start of a partnership that was soon to achieve results of world significance, in particular the discovery of polonium (so called by Marie in honour of her native land) in the summer of 1898 and that of radium a few months later. Following Henri Becquerel’s discovery (1896) of a new phenomenon (which she later called “radioactivity”), Marie Curie, looking for a subject for a thesis, decided to find out if the property discovered in uranium was to be found in other matter. She discovered that this was true for thorium at the same time as G.C. Schmidt did.
Turning her attention to minerals, she found her interest drawn to pitchblende, a mineral whose activity, superior to that of pure uranium, could be explained only by the presence in the ore of small quantities of an unknown substance of very high activity. Pierre Curie then joined her in the work that she had undertaken to resolve this problem and that led to the discovery of the new elements, polonium and radium. While Pierre Curie devoted himself chiefly to the physical study of the new radiations, Marie Curie struggled to obtain pure radium in the metallic state—achieved with the help of the chemist André-Louis Debierne, one of Pierre Curie’s pupils. On the results of this research, Marie Curie received her doctorate of science in June 1903 and, with Pierre, was awarded the Davy Medal of the Royal Society. Also in 1903 they shared with Becquerel the Nobel Prize for Physics for the discovery of radioactivity.
The birth of her two daughters, Irène and Ève, in 1897 and 1904 did not interrupt Marie’s intensive scientific work. She was appointed lecturer in physics at the École Normale Supérieure for girls in Sèvres (1900) and introduced there a method of teaching based on experimental demonstrations. In December 1904 she was appointed chief assistant in the laboratory directed by Pierre Curie.
