מהדי קרובי, איחד גם את מהדי קארברי (נולד ב -26 בספטמבר 1937, אליג'ארץ, איראן), איש דת אירופאי ופוליטיקאי רפורמיסטי שהופיע כמבקר מוביל של ממשלת איראן במהלך מועמדותו לנשיאות בשנת 2005 ו -2009.
בנו של מולה, קאררובי למד בבית ספר בקורניק בנאג'ף, עירק. הוא קיבל הכשרה דתית מתקדמת בקום, איראן, ולמד עם מלומדים בולטים כמו רוחולה חומייני וחוסין עלי מונטזרי. הוא גם סיים תואר שני בתאולוגיה מאוניברסיטת טהרן. מתנגד חזק של מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה של איראן בשנים 1941 עד 1979, נעצר קאררובי ונכלא מספר פעמים בין 1963 ל -1977 בגין פעילויות התנגדות. קאררובי נותר חסיד של חומייני, שהוגלה בשנת 1964, לומד והפיץ את כתביו ונאומיו האסורים וביקר אותו בעירק.
לאחר המהפכה האיראנית בשנים 1978–1979, שבמהלכה ח'ומייני חזר מהגלות, קאררובי הפך במהרה לחבר המעגל הפנימי של חומייני. הוא נבחר לאסיפה המחוקקת, המכונה המג'לס, ושימש כראש ועדת הסעד של האמאם חומייני, אמון צדקה מעין-ממשלתי. לאחר מכן שימש בין 1981 ל -1989 כראש קרן חללי-הנפש, שהעניקה סיוע ושירותים חברתיים לוותיקים ולמשפחות הנפגעים מהמהפכה האיראנית ומלחמת איראן-עירק (1980-88). קאררובי היה חבר מוביל בסיעה השמאלנית האיסלאמית בפוליטיקה האיראנית, המאופיינת בתמיכתה בכלכלה המפיצה מחדש מאוד שנשלטה על ידי המדינה, בהשקפותיה הסוציו-תרבותיות הסובלניות והתנגדותה למה שהיא ראתה כאימפריאליזם מערבי. בשנת 1989 נבחר קראובי לדובר המג'לס, תפקיד בו מילא עד 1992.
קאררובי נבחר לראשות המג'לס בשנת 2000 ושירת עד 2004. בשנת 2005 נכנס כרובי למירוץ לנשיאות, תוך שהוא מתווה במה של פופוליזם כלכלי שכלל התחייבות לחלק קצבה חודשית של כ- $ 60 לכל איראני מבוגר. קאררובי מיקם את המקום השלישי אחרי האשמי רפסנג'אני ומחמוד אחמדינג'אד, שהמשיכו להביס את רפסנג'אני בנגר. בעקבות הכרזת התוצאות, טען קרובי כי חברי הכוח הפרמיליטרי החזק של איראן בסיג ', כמו גם אנשי "חיל המשמר המהפכני האיראני", קשרו קשר עם מויטבה חמינאי (בנו של המנהיג העליון עלי חמינאי) כדי לבסס את הבחירות במדינה. לטובת אחמדינג'אד על ידי זיוף קולות וארגון תומכי אחמדינג'אד להגדלת ההשתתפות. קאררובי התפטר מתפקידו כיועץ למנהיג העליון והקים קבוצה פוליטית חדשה, מפלגת האמון הלאומית.
ביוני 2009 התמודד קאררובי כנשיא בפעם השנייה. במהלך הקמפיין קרא כרובי להגנה רבה יותר על זכויות האדם באיראן, והוא נשבע להרחיב זכויות לנשים ומיעוטים דתיים. הבחירות הביאו מפולת לטובת אחמדינג'אד, אם כי מתנגדיו שוב האשימו כי ההצבעה הוקמה. קאררובי, שעל פי התוצאות הרשמיות קיבל פחות מאחוז מהקולות, התבטא בתמיכה של המגן, מיר חוסין מוסאווי, שערער על תוצאות הבחירות. הפגנות מצד תומכי מוסאווי שדרשו בחירות חדשות הודחקו באכזריות על ידי כוחות הביטחון האיראניים, כאשר עשרות מפגינים נהרגו ואלפים נוספים נעצרו או נפצעו. תנועת האופוזיציה שהולידה ההפגנות נודעה בשם התנועה הירוקה, וקרובי הגיח לצד מוסאווי כמנהיג התנועה. גם לאחר שהדיכוי הממשלתי החניק את זעקת הציבור על הבחירות, המשיך קרובי בביקורתו על התנהלות הממשלה, בטענה כי מפגינים שהוחזקו עונו ותקפו מינית את אנשי כוחות הביטחון.
בפברואר 2011 קראובי ומוסאווי קראו לעוקביהם לערוך הפגנות לתמיכה בהתקוממויות במצרים ובתוניסיה (ראו האביב הערבי). הממשלה, שהשתוקקה למנוע התפרצות חדשה של מחאות האופוזיציה, הציבה שוטרי מהומות, אשר פיזרו מפגינים בגז מדמיע ומכות. קררובי ומוסאווי הועמדו במעצר בית. עד 2017 אף אחד מהאישים לא הואשם רשמית, ובאוגוסט קראוברבי ביצע שביתת רעב שהסתיימה לאחר יום אחד כי הממשלה אמרה שהיא תסכים לחלק מדרישותיו. יש לציין כי המאבטחים שצפו בו הוצאו מביתו.
