מרצ'נדייז מארט, המכונה גם בניין ציון הדרך " מארט" במרכז שיקגו, אחד מבני המסחר הגדולים בעולם ומרכז העיצוב הסיטונאי הגדול ביותר. מרצ'נדייז מארט, המשתרע על שטח של 4,200,000 רגל רבוע (390,000 מ"ר), משתרע על פני שני בלוקים עירוניים לאורך נהר שיקגו, מתנשא לגובה 25 קומות והיה הבניין הגדול ביותר בעולם כשנפתח בשנת 1930. כיום הוא כולל חנויות קמעונאיות, בוטיקים, אולפני רדיו וטלוויזיה, 10 קומות של שטחי משרדים ו -11 קומות של אולמות תצוגה קבועים. היא מארחת עשרות תערוכות ואירועים קהילתיים מדי שנה שמושכים מעצבים, אדריכלים, בונים, צרכנים ותיירים כאחד.
היסטוריה
מרצ'נדייז מארט נבנה על ידי הקמעונאי מרשל פילד ושות '. היה זה רצונו של ג'יימס סימפסון, נשיא החברה ויו"ר ועדת תוכנית שיקגו, לאחד את פעילות הסיטונאות של פילד, שפיזרה אז ברחבי העיר ב -13 מחסנים, ל מרכז לאומי יחיד בו צרכנים ומנהלי קמעונאות יוכלו לקנות ריהוט ביתי ומסחרי - ולייפות את חזית הנהר של שיקגו בתהליך. המיקום לאורך הגדה הצפונית של נהר שיקגו, במפגש סניפי הצפון והדרום שלו וממזרח למזרח וולף פוינט (אתר עמדת המסחר הראשונה באזור בו סחרו סוחרים עם אינדיאנים), לא נבחר רק בגלל שהאזור יכול היה להכיל מבנה בסדר גודל כזה - אבל גם בגלל שהבניין יחליף את חצר הרכבת המכוערת ואז תופס את החלל.
המרצ'נדייז מארט תוכנן על ידי משרד האדריכלים בשיקגו גרהאם, אנדרסון, פרובסט ווייט תחת האדריכל הראשי אלפרד פ. שו. הבנייה החלה ב- 16 באוגוסט 1928, והבניין נפתח ב- 5 במאי 1930. בית המגורים שכן באולמות התצוגה הסיטוניים ובמתקני הייצור שלו ושכר שטח רצפה לדיירים קמעונאיים. השירותים כללו מסעדות, מתקני חניה, בנק, סניף דואר ומשרד טלגרף.
במהלך השפל הגדול של שנות השלושים ועד שנות הארבעים של המאה הקודמת, התקשה מרט למצוא את מחויבותו לשוק הסחר הסיטונאי. לאחר שהפסידה מיליוני דולרים, הנהלת פילד סגרה את פעילותה הסיטונאית - למרות שחלק מאולמות התצוגה נותרו פתוחים - והחכירה שטח לממשל הפדרלי, ומילאה את מארט במשרדי ממשלה ועובדים פדרליים. לאחר השלמת הפנטגון מחוץ לוושינגטון הבירה, בשנת 1943, שינה מרט את המוטו החתימה שלו מ"הבניין הגדול ביותר בעולם "ל"מבנה המסחרי הגדול ביותר בעולם."
בשנת 1945 נמכר המרט לג'וזף פ. קנדי, שהתחיל עידן חדש של חיוניות מסחרית על ידי החייאת הרעיון המקורי של הבניין ופתיחתו בהדרגה לציבור. בהנהגתם של המנהלים הכלליים וולי אולמן וחתנו לעתיד של קנדי, שרגנט שרייבר, משרדי הממשלה הוסבו בחזרה לאולמות התצוגה, והמאמץ התמקד באירוח כנסים ואירועים שיעודדו קמעונאים מרחבי הארץ להתכנס במארס. כנסים אלה היו בין תערוכות הסחר הראשונות בשיקגו וסללו את הדרך למען העיר למלא תפקיד מרכזי בענף הכנסים והתיירות במדינה. בשנות הארבעים והחמישים התקיימו יותר תערוכות סחר במארט מאשר בכל מקום אחר בארצות הברית.
המרט התפרסם גם כמרכז מדיה, ושכן בו מספר תחנות רדיו וטלוויזיה, כולל אולפני NBC של שיקגו. ב- 15 באפריל 1956, אולפנים אלה היוו את נקודת ציון הדרך בשידור: הפיכתו של ערוץ 5 של שיקגו לתחנת הטלוויזיה הראשונה בעולם שהציגה את כל צפחת התכנות שלה בצבע. באותו יום, עם נשיא רשת NBC, רוברט סרנוף, בשליטת התוכנית, שודרה התוכנית "רחבה רחבה" מה- Mart למעל מאה חברות כלולות ברחבי הארץ.
משפחת קנדי הייתה בעלת המרצ'נדייז מארט במשך יותר מחמישים שנה. במהלך אותה מחצית המאה תרם מרט רבות לאינטרסים המגוונים של משפחת קנדי, החל מההתמודדות המוצלחת של ג'ון פ. קנדי לנשיאות ארה"ב בשנת 1960 ועד להשקת חיל השלום (כששרבר משמש כמנהל המייסד) בשנת 1961 והספיישל תנועת האולימפיאדה (שהגתה לראשונה בשנת 1962 על ידי בתו של ג'וזף קנדי ואשתו של שרייבר, יוניס קנדי שרייבר). משפחת קנדי מכרה את המרט לנאמנות הנדל"ן בורנדו בשנת 1998. כריסטופר קנדי, נכדו של ג'וזף ובנו של רוברט פ. קנדי, היה נשיא המרד משנת 2000 עד 2011.
בנייה ויצירות אמנות
העיצוב של המרצ'נדייז מארט משלב מאפייני ארט דקו עם אלמנטים משלושה סוגי בניינים: סתימתו של מחסן, החלונות הגדולים בקומת הקרקע האופייניים לחנות כלבו, ומגדל מרכזי גבוה המזכיר גורד שחקים. פינות חוטים, כניסות מינימליות של קו הגג, וביתני פינות, עזרו למזער את המסה והעיקר של המבנה. במקורו הוצבו סביב כתר המגדל 56 ראשים מפוסלים של ראשי הודים אמריקאים, התייחסות לימיו הראשונים של האתר כעמדת סחר. בקושי נראה מהרחוב, פסלי הטרה-קוטה הגבוהים בגובה 7 מטר (2 מטר) נועדו להיראות מהקומות העליונות של גורדי שחקים עתידיים שנבנו סביב המרט. בשנת 1961 הוסרו הפסלים, הושמדו והוחלפו בלוחות פשוטים. ברחבי הבניין נעשה שימוש במוטיב עיצובי של ראשי התיבות של המרצ'נדייז מארט - האות השזורה. ציורי הקיר ז'ול גריין, המצוינת בשיתוף פעולה עם גרהאם, אנדרסון, פרובסט ולבן, יצרה לובי של 17 ציורי קיר בלבום שמדגישים את היבטי המסחר במדינות הרבות שרכושם נמכר בבניין.
בשנת 1953 ג'וזף קנדי, שביקש "להנציח את הסוחרים האמריקאים המצטיינים", הזמין שמונה פסלות ברונזה, כל ארבע פעמים בגודל טבעי, על מה שכונה "היכל התהילה של מרצ'נדייז מארט". נשענים על כנים לבנים לאורך נהר שיקגו ופונים צפונה לכיוון דלת הכניסה לזהב של הבניין הם פסלונים של פרנק ווינפילד וולוורת ', מרשל שדה, אהרון מונטגומרי וורד, יוליוס רוזנוולד ורוברט אי ווד (שניהם קשורים לסירס, רובוק וחברה), ג'ון וונמייקר, אדוארד א. פילן, וג'ורג 'האנטינגטון הרטפורד (מייסד רשת המכולת A&P).
בשנת 1977 פתח מרט את מרכז הלבשה של שיקגו בבניין הסמוך אליו והשלים גשר להולכי רגל סגור המחבר בין שני הבניינים בשנת 1988. המרט זכה ב- LEED-EB (מנהיגות באנרגיה ועיצוב סביבתי לבניינים קיימים) הכרת כסף בשנת 2007 מה שהופך אותו לבניין הגדול בעולם שאישר בכך.
