החללית מסנג'ר ארצות הברית
החללית מסנג'ר ארצות הברית
Anonim

מסנג'ר, במלוא שטח השטח של מרקורי, סביבת החלל, הגיאוכימיה, החללית האמריקאית, שנחקרה על פני השטח והסביבה של מרקורי. השם נבחר לכבודם של משקיפים יוונים קדומים שתפסו את מרקורי במסלולו השמש של 88 יום וקראו לו לשליח האלים (הרמס, הידוע לרומאים כמרקורי).

Messenger הושק ב- 3 באוגוסט 2004 על ידי רקטת דלתא II מכף קנברל, פלורידה. הזבובים הראשונים שלו היו של כדור הארץ, ב- 2 באוגוסט 2005, ושל ונוס, ב- 24 באוקטובר 2006, ו- 5 ביוני 2007. Flybys of Mercury התרחש ב- 14 בינואר וב- 6 באוקטובר 2008 וב- 29 בספטמבר 2009. במהלך המפגש הרביעי, ב- 17 במרץ, 2011, תמרון דחף הכניס את מסנג'ר למסלול 200 × 15,193 ק"מ (124 × 9,420 מייל) עם פרק זמן של 12 שעות סביב מרקורי. במהלך השנה הבאה של מרקורי (88 ימי כדור הארץ), מסלולו של מסנג'ר היה נתון להשפעות של כוח הכבידה השמש, ולכן נדרשו שתי כוויות סופיות כדי לשמור על מסלולו. המשימה הנומינלית נמשכה שנה ובהמשך הוארכה לשנה נוספת. החללית התרסקה על פני הכוכב לאחר שנגמר לו הדלק ב- 29 באפריל 2015. המסנג'ר היה המשימה הראשונה למרקורי מאז זבובונים של מארינר 10 בשנת 1974 והראשון שהקיף את כדור הארץ.

מכשירים במסנג'ר כללו מד גובה לייזר שתאם את פני השטח של מרקורי ומערכת הדמיה כפולה עם אופטיקה רחבת זווית וטלפוטו ומסננים שפרשו אורכי גל מאור סגול לאינפרא אדום הקרוב. מכשירים אחרים מדדו חלקיקים במגנטוספרה של מרקורי, קרני רנטגן וקרני גאמה המיוצרים על ידי התנגשויות קרניים קוסמיות עם פני השטח, ושדות מגנטיים.

הממצא הבולט ביותר של מסנג'ר אישר את קיומם של כמויות גדולות של קרח מים במכתשים מוצלים לצמיתות בעמודי מרקורי. המסע הראשון של מסנג'ר גילה כי מכתשי כדור הארץ הם עמוקים רק למחצה כמו אלה של הירח. נמצא כי אגן ההשפעה של קלוריס של מרקורי, אחד מתכונות ההשפעה הצעירות והגדולות ביותר במערכת השמש, הוכיח כי יש פתחי וולקניים. מסנג'ר גילה גם צלקות משוננות, שהן מצוקים ענקיים בראש תקלות קרום. מבנים אלה מצביעים על כך שכוכב הלכת, כשהוא התקרר בתחילת ההיסטוריה שלו, התכווץ בשליש יותר ממה שהאמינו בעבר. מסנג'ר גילה גם כי ליבת מרקורי גדולה בהרבה ממה שחשבו בעבר והיא משתרעת מהמרכז לכ -85 אחוז מרדיוס כדור הארץ. הוא מצא כמה מסקונים אפשריים בחצי הכדור הצפוני של מרקורי הדומים לאלו שנמצאו בירח, והוא גילה עדויות לכך שמרקורי היה פעיל מבחינה גיאולוגית גם לאחר היווצרות אגן קלוריס לפני 3.8 מיליארד שנה.