אנשי Mundurukú
Mundurukú, גם כונן את Mundurucú, הודים דרום אמריקאים של היער הטרופי באמזונס. Mundurukú מדבר בשפה של קבוצת Tupian. הם מאוכלסים בחלק הדרום-מערבי של מדינת פארה ובפינה הדרומית-מזרחית של מדינת אמזונאס, ברזיל. בעבר הם היו שבט אגרסיבי, מלחמתי, שהתרחב לאורך נהר תפאפות וסביבתו ונחשש לרבים משבטי שכנים. בתחילת המאה ה -19, הקולוניסטים הברזילאים הקפיצו את המונדוקו וסיפחו את שטחם.
יער דרום אמריקאי הודי: ארגון חברתי
ארוואק, את Huitoto, ואת Mundurukú. בין טופי שנכחד מחופי ברזיל, העבדות הייתה גורלם של גורלים
כלכלת Mundurukú הייתה של היער הטרופי: שילוב של חקלאות, ציד, דייג והתכנסות. גברים היו לוחמים, ציידים ודייגים, והשאירו טיפוח לנשים. הגברים התגוררו בבית נפרד, וביקרו בדירות משפחתם לפרקי זמן קצרים.
אוכלוסיית Mundurukú המודרנית עשתה פרנסה לאיסוף לטקס מעצי גומי בר ולהחליפו למוצרים מיוצרים. התלות שלהם בכלכלה הברזילאית הביאה לשינוי החיים של מונדורוקו. מרבית מוסדות הכפר הישנים נכחדים כעת כמעט, ומשפחות, המתגוררות בבידוד עם עצי הגומי שלהן, קשורות זו בזו דרך עמדת המסחר. רק בידודם ביער האמזונס מנע מהם להיטמע בחיים הברזילאים.
Saratov, oblast (אזור), מערב רוסיה, באגן נהר וולגה האמצעי, שחוצה אותו צפון – דרום. העיר סרטוב היא המרכז הניהולי. מרבית שטח הגדה הימנית (מערבית) תופסת על ידי וולגה אאוטלנד, שמנתקת מאוד על ידי עמקי נחלים וגלעי שחיקה; השמאלי
דיסה, מין של כ- 175 מינים של סחלבים יבשתיים (Orchidaceae משפחתיים). הם צומחים בביצות ובשדות דשא בדרום מזרח אפריקה, במדגסקר ובאיים הסמוכים. דיסה אדומה (דיסה יוניפלורה), מין דרום אפריקני, נושאת פרחים ורודים וארגיים ומעובדת כקישוט נוי. רוב