גזענות

גזענות, המכונה גם גזענות, כל פעולה, פרקטיקה או אמונה המשקפות את השקפת העולם הגזעית - האידיאולוגיה שלפיה בני אדם עשויים להיות מחולקים לישויות ביולוגיות נפרדות ובלעדיות המכונות "גזעים"; שיש קשר סיבתי בין תכונות גופניות בירושה לתכונות של אישיות, אינטלקט, מוסר ותכונות תרבותיות והתנהגותיות אחרות; ושכמה הגזעים עדיפים על פני אחרים. מאז סוף המאה העשרים הוכר הרעיון של גזע ביולוגי כהמצאה תרבותית, לחלוטין ללא בסיס מדעי.

דרום אפריקה: גידול גזענות

חלק מהשחורים והלבנים, ובמיוחד אלה שהתחנכו או שהיו להם ניסיון קודם, הצליחו לנצל הזדמנויות כלכליות

לאחר התבוסה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, נוצלה בהצלחה האנטישמיות הטבועה במדינה על ידי המפלגה הנאצית, שתפסה את השלטון בשנת 1933 ויישמה מדיניות של אפליה שיטתית, רדיפה ורצח המוני בסופו של דבר של יהודים בגרמניה ובשטחים הכבושים על ידי המדינה במלחמת העולם השנייה (ראה שואה).

בצפון אמריקה ובדרום אפריקה מתקופת האפרטהייד, גזענות הכתיבה כי יש להפריד בין גזעים שונים (בעיקר שחורים ולבנים) זה מזה; עליהם לקיים קהילות שונות משל עצמם ולפתח את המוסדות שלהם כמו כנסיות, בתי ספר ובתי חולים; ושלא היה טבעי שחברי גזעים שונים יתחתנו.

מבחינה היסטורית, מי שהתיימרו באופן גלוי או התאמנו בגזענות סברו כי יש להגביל את חברי הגזעים במעמד הנמוך למשרות בעלות מעמד נמוך וכי על חברי הגזע הדומיננטי להיות בעלי גישה בלעדית לכוח פוליטי, משאבים כלכליים, משרות בעלות מעמד גבוה וללא הגבלה זכויות אזרח. החוויה הגרה של גזענות בקרב בני גזעים בעלי מעמד נמוך כוללת מעשי אלימות פיזית, עלבונות יומיומיים, ומעשים תכופים וביטויים מילוליים של זלזול וחוסר כבוד, שלכולם השפעות עמוקות על ההערכה העצמית ועל מערכות היחסים החברתיות.

Racism was at the heart of North American slavery and the colonization and empire-building activities of western Europeans, especially in the 18th century. The idea of race was invented to magnify the differences between people of European origin and those of African descent whose ancestors had been involuntarily enslaved and transported to the Americas. By characterizing Africans and their African American descendants as lesser human beings, the proponents of slavery attempted to justify and maintain the system of exploitation while portraying the United States as a bastion and champion of human freedom, with human rights, democratic institutions, unlimited opportunities, and equality. The contradiction between slavery and the ideology of human equality, accompanying a philosophy of human freedom and dignity, seemed to demand the dehumanization of those enslaved.

By the 19th century, racism had matured and spread around the world. In many countries, leaders began to think of the ethnic components of their own societies, usually religious or language groups, in racial terms and to designate “higher” and “lower” races. Those seen as the low-status races, especially in colonized areas, were exploited for their labour, and discrimination against them became a common pattern in many areas of the world. The expressions and feelings of racial superiority that accompanied colonialism generated resentment and hostility from those who were colonized and exploited, feelings that continued even after independence.

Since the mid-20th century many conflicts around the world have been interpreted in racial terms even though their origins were in the ethnic hostilities that have long characterized many human societies (e.g., Arabs and Jews, English and Irish). Racism reflects an acceptance of the deepest forms and degrees of divisiveness and carries the implication that differences between groups are so great that they cannot be transcended.

Racism elicits hatred and distrust and precludes any attempt to understand its victims. For that reason, most human societies have concluded that racism is wrong, at least in principle, and social trends have moved away from racism. Many societies have begun to combat institutionalized racism by denouncing racist beliefs and practices and by promoting human understanding in public policies, as does the Universal Declaration of Human Rights, set forth by the United Nations in 1948.

In the United States, racism came under increasing attack during the civil rights movement of the 1950s and’60s, and laws and social policies that enforced racial segregation and permitted racial discrimination against African Americans were gradually eliminated. Laws aimed at limiting the voting power of racial minorities were invalidated by the Twenty-fourth Amendment (1964) to the U.S. Constitution, which prohibited poll taxes, and by the federal Voting Rights Act (1965), which required jurisdictions with a history of voter suppression to obtain federal approval (“preclearance”) of any proposed changes to their voting laws (the preclearance requirement was effectively removed by the U.S. Supreme Court in 2013 [see Shelby County v. Holder]). By the 2010s more than two-thirds of the states had adopted varying forms of voter ID law, by which would-be voters were required or requested to present certain forms of identification before casting a ballot. Critics of the laws, some of which were successfully challenged in the courts, contended that they effectively suppressed voting among African Americans and other demographic groups.

Despite constitutional and legal measures aimed at protecting the rights of racial minorities in the United States, the private beliefs and practices of many Americans remained racist, and some group of assumed lower status was often made a scapegoat. That tendency has persisted well into the 21st century.

Because, in the popular mind, “race” is linked to physical differences among peoples, and such features as dark skin colour have been seen as markers of low status, some experts believe that racism may be difficult to eradicate. Indeed, minds cannot be changed by laws, but beliefs about human differences can and do change, as do all cultural elements.