רומניה

רומניה, מדינה של דרום מזרח אירופה. הבירה הלאומית היא בוקרשט. רומניה נכבשה על ידי חיילים סובייטים בשנת 1944 והפכה לוויין של האיחוד של הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות (ברית המועצות) בשנת 1948. המדינה הייתה תחת שלטון קומוניסטי משנת 1948 עד 1989, אז הופל משטרו של המנהיג הרומני ניקולה צ'אושו. בחירות חופשיות נערכו בשנת 1990. בשנת 2004 הצטרפה המדינה לארגון האמנה הצפוני האטלנטי (נאט"ו), ובשנת 2007 הפכה לחברה באיחוד האירופי (האיחוד האירופי).

הנוף הרומני הוא כשליש הררי ושליש מיוער, והשאר מורכב מגבעות ומישורים. האקלים ממוזג ומסומן על ידי ארבע עונות שונות. רומניה נהנית מעושר רב של משאבי טבע: אדמה פורייה לחקלאות; מרעה לבעלי חיים; יערות המספקים חורשות קשים ורכים; עתודות נפט; מתכות, כולל זהב וכסף בהרי אפוזני; נהרות רבים המספקים הידרואלקטריות; ורצועת חוף הים השחור היא האתר של נמלים וגם אתרי נופש.

העם הרומני שואב חלק ניכר מאופיין האתני והתרבותי מההשפעה הרומית, אך זהות קדומה זו עוצבה מחדש ברציפות על ידי עמדתה של רומניה על בסיס נתיבי הגירה יבשתיים מרכזיים. הרומנים רואים עצמם צאצאים של הרומאים הקדומים שכבשו את דרום טרנסילבניה תחת הקיסר טראג'אן בשנת 105 צלזיוס ושל הדאקים שחיו בהרים שמצפון למישור הדנובי ובאגן הטרנסילווני. בזמן הנסיגה הרומית תחת הקיסר אורליאן בשנת 271, התחתנו המתיישבים הרומאים והדאקים, והתוצאה הייתה מדינה חדשה. הן השורשים הלטיניים של השפה הרומנית והן האמונה האורתודוכסית המזרחית שאליה דבקים רוב הרומנים יצאו מהתערובת של שתי תרבויות אלה.

מרגע הגעתם של ההונים במאה החמישית ועד הופעתם של נסיכויות וולאצ'יה ומולדביה במאה ה -14, נעלם העם הרומני כמעט מההיסטוריה הכתובה. במהלך תקופה זו פלשו רומניה על ידי הגירות עממיות ולוחמות גדולות על סוס שנסעו במישור הדנובי. על פי ההערכות, נוכח אלימות בלתי פוסקת הרומנים נאלצו לעבור לגורם, ומצאו ביטחון בהרי הקרפטים. כפי שציין ראש הצבא הלמוט פון מולטקה: "ההתנגדות שהוכיחה כמעט תמיד חסרת תועלת, הרומנים כבר לא יכלו לחשוב על דרך אחרת להגנה מאשר בריחה."

במשך 600 השנים הבאות שימשו ארצות רומניה שדות קרב על שאיפותיהם הסותרות של שכניהם. הרומנים לא הצליחו לעמוד בלחצים הקיסריים תחילה מהביזנטים ואז אחר כך מהטורקים העות'מאנים מדרום בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול), או אחר כך מאימפריה ההסבורגית ממערב ומרוסיה ממזרח.

בשנת 1859 אוחדו נסיכויות וואלצ'יה ומולדביה ובשנת 1877 הכריזו על עצמאותן מהאימפריה העות'מאנית כרומניה המודרנית. זה לווה בהמרה מהאלף-בית הקירילי ללטיני ועל ידי יציאת סטודנטים שביקשו השכלה גבוהה במערב אירופה ובמיוחד בצרפת.

למרות התחלתה המאוחרת כמדינת לאום אירופית, רומניה במאה ה -20 ייצרה כמה אינטלקטואלים בעלי שם עולמי, ביניהם המלחין ז'ורז 'אנסקו, המחזאי יוג'ין איונסקו, הפילוסוף אמיל קיורן, היסטוריון הדת מירקאה אליאדה, וחתן פרס נובל ג'ורג' אי פאלאדה. ערב מלחמת העולם השנייה, תיארה העיתונאית רוזה גולדשמיט וולדק (הרוזנת וולדק) את התרשמותה החזקה ביותר מהרומנים:

אלפיים שנה של אדונים זרים קשים, פלישות ברבריות, כיבושים אונסיים, נסיכים מרושעים, כולרה ורעידות אדמה העניקו לרומנים תחושה מעולה של האיכות הזמנית והחולפת של הכל. הניסיון בהישרדות לימד אותם שכל נפילה עלולה לגרום להזדמנויות בלתי צפויות וכי איכשהו הם תמיד קמים על רגליהם.