הרמן רורשאך, (נולד ב -8 בנובמבר 1884, ציריך, שוויץ - נפטר ב -2 באפריל 1922, Herisau), פסיכיאטר שוויצרי, אשר תכנן את מבחן כתם הדיו הנושא את שמו וששימוש נרחב קלינית לאבחון פסיכופתולוגיה.
בנו הבכור של מורה לאמנות, רורשאך שקל לאמן אך בחר במקום זאת ברפואה. כתלמיד בתיכון, הוא זכה לכינוי קלק, שפירושו "כתם דיו", בגלל התעניינותו ברישום. הוא השתתף בכמה אוניברסיטאות לפני שקיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת ציריך בשנת 1912. אחר כך עבד ברוסיה במשך שנה לפני שחזר לשווייץ להתאמן. במשך כמה שנים העניין העיקרי שלו היה פסיכואנליזה, והוא הפך לתומך נלהב של הטכניקה הפסיכואנליטית החדשה דאז בחוגים הרפואיים בשוויץ. הוא נבחר לסגן נשיא האגודה הפסיכואנליטית השוויצרית בשנת 1919.
בשנת 1917 גילה רורשאך את עבודתו של סזמן הנס, שחקר את הפנטזיות של נתיניו באמצעות כרטיסי דיו. בשנת 1918 החל רורשאך בניסויים משלו עם 15 כתמי דיו מקריים, שהציג את הכתמים לחולים ושאל אותם, "מה זה יכול להיות?" התגובות הסובייקטיביות שלהם אפשרו לו להבחין בין נבדקיו על בסיס יכולות התפיסה, האינטליגנציה והמאפיינים הרגשיים שלהם. מבחן רורשאך מבוסס על הנטייה האנושית להקרין פרשנויות ורגשות על גירויים דו משמעיים - במקרה זה, כתמי דיו. מרמזים אלה אמורים משקיפים מיומנים להיות מסוגלים להצביע על תכונות אישיות ודחפים עמוקים יותר של האדם שעושה את המבחן.
רורשאך פרסם את תוצאות מחקריו על 300 חולי נפש ועוד 100 אחרים ב- Psychodiagnostik (1921; Psychodiagnostics). הספר משך תשומת לב מועטה לפני שרורשאך נפטר בשנה שלאחר מכן, אולם שיטתו אומצה בהמשך ככלי רב להערכה ואבחון פסיכולוגי. המבחן שנוי במחלוקת, בין היתר משום שפרשנות התוצאות יכולה להיות סובייקטיבית ביותר.
