פולין

כלכלה

לפני מלחמת העולם השנייה הייתה פולין כלכלת שוק חופשי שהתבססה ברובה על חקלאות אך עם כמה מרכזים חשובים של ייצור וכרייה. לאחר תחילת השלטון הקומוניסטי בשנות הארבעים פיתחה המדינה כלכלה פיקודית יותר ויותר תעשייתית, המופעלת על ידי המודל הסובייטי. היא פעלה במסגרת הנוקשה של קומקון (מועצה לסיוע כלכלי הדדי), ארגון של מדינות הגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות.

מאמצע שנות השבעים נאבקה הכלכלה הפולנית בצמיחה מוגבלת, בעיקר כתוצאה מתשתית תעשייתית מיושנת, סובסידיות ממשלתיות שהסתירו את הייצור הלא יעיל, והשכר שהיה גבוה באופן מלאכותי ביחס לפרודוקטיביות. בסוף שנות השמונים גרעון ממשלתי מתנפח והיפר-אינפלציה הביאו משבר כלכלי. עם נפילת הקומוניזם ונפטרו של קומקון, הכלכלה הפולנית הייתה מעורבת יותר ויותר בכלכלה הגלובלית מכוונת השוק, שלשמה היא לא התאימה. כדי לנסות להשיג יציבות כלכלית, הנהיגה הממשלה לאחר הקומוניזם גישה המכונה "טיפול בהלם", שביקשה הן לשלוט באינפלציה והן לזרז את המעבר של פולין לכלכלת שוק. כחלק מתכנית זו, הקפיאה הממשלה את השכר, הסירה את בקרת המחירים, שלחה סבסוד למפעלים בבעלות המדינה והתירה מיזמים פרטיים בהיקפים גדולים.

כתוצאה מכך, בתחילת שנות התשעים, התפוקה התעשייתית והתוצר המקומי הגולמי (תוצר) צנחו משמעותית (גם הייצור החקלאי ירד, אם כי בעיקר בגלל הבצורת). האבטלה גדלה, והשפיעה על רבים כמו אחד מכל שבעה פולנים. האינפלציה, לעומת זאת, החלה לרדת, מ -250 אחוז בשנת 1990 ל -10 אחוזים בשנת 2000. ייצור ותוצר מקומי רשם גם מהפוכות דרמטיות, עם צמיחה שנתית ממוצעת של כ -4 אחוזים משנת 1990 עד 2000. מאזן התשלומים של פולין השתפר (בחלקו כ תוצאה של מחילת חובות), והמדינה פיתחה את אחת הכלכלות המובילות של הגוש המזרחי לשעבר, כמו גם את אחת הצומחות המהירות באירופה. האבטלה, שהייתה גבוהה בתחילת העשור, התחזקה בסוף שנות התשעים וצנחה לרמות דומות לאלה במערב אירופה בשנים 1997–1998 (כלומר, לכ -10 אחוזים). עם זאת, אחוז המובטלים עלה שוב בראשית המאה ה -21, כשהוא טיפס מעל 18 אחוזים בשנת 2003, אז הוזהה הירידה במשק הפולני בעקבות האטה כלכלית עולמית. עם זאת, הכלכלה הפולנית חזרה במהירות למסלול והמשיכה להתרחב גם במהלך המשבר הפיננסי העולמי 2008–2009, אז הייתה פולין המדינה האירופית היחידה שכלכלתה לא חמקה למיתון. בשנת 2007 אחוז האבטלה ירד מתחת לעשרה אחוזים. לאחר שצלל עוד יותר בשנתיים הבאות הוא התייצב ברובו כ 10 אחוזים עד 2014, אז טיפס שוב ל 14 אחוזים.

הפרטה של ​​כמה מהתעשיות הגדולות בפולין התגלתה כתהליך איטי. תחת הקומוניזם היו הענפים העיקריים של התעשייה, השירותים והסחר בבעלות ישירה של המדינה. עם זאת, היה סקטור גדול באופן מפתיע של עבודה עצמית חוקית, ועסקים פרטיים בהיקף קטן - כולל סדנאות, שירותים ומסעדות - התרבו. יתרה מזאת, כשלושת רבעי האדמות החקלאיות של פולין נותרה בבעלות פרטית. קמפיין התאגדות ממשלתי שהחל בשנת 1949 ננטש בשנת 1956. לאחר נפילת הקומוניזם, התעשייה והחקלאות הופרטו יותר ויותר. בראשית שנות התשעים, יותר ממחצית הכלכלה הפולנית הייתה בבעלות פרטית, בעוד שיותר מארבע חמישים מהחנויות הפולניות היו בבעלות פרטית.

הפרטת המפעלים הגדולים הייתה מסובכת יותר. מספר כאלה הפכו לחברות מניות משותפות וערבות מוגבלת. כדי לחלק את הבעלות בהן הוצגה תוכנית ההפרטה ההמונית בשנת 1994, אשר יצרה 15 קרנות השקעה לאומיות (NIF) לשמש כחברות מניות משותפות ליותר מ -500 חברות גדולות ובינוניות שהופרטו. פולנים הצליחו לרכוש מניות בקרנות אלו במחיר סמלי. NIFs היו רשומים בבורסה של בורשה, וכללו מגוון רחב של ארגונים - לא רק חברות בודדות או קבוצות של חברות - והדבר איפשר לאזרחים להתעניין במגוון ענפי פולין מרכזיים. עד שנת 2001 היו מעורבים יותר מ -6,800 מפעלים בבעלות המדינה בתהליך ההפרטה, והמגזר הפרטי היווה יותר מ -70 אחוז מהתמ"ג. על פי כמה הערכות, עד שנת 2012 גדל חלקו של המגזר הפרטי לתוצר בין 80 ל 85 אחוזים.

התפתחות תחת הממשלה הקומוניסטית הדגישה את אופיה חסר המעמד והפרולטריון של החברה; עם זאת, האליטה המפלגתית נהנתה ממגוון הרשאות שלא היו זמינות לעובדים מן השורה. בפולין הפוסט-קומוניסטית, ככל שהעסקים הפרטיים התפשטו, מספר קטן של אנשים התעשר, ומעמד בינוני המורכב מיזמים ואנשי מקצוע עירוניים הגיח. עם זאת, אנשים רבים, ובמיוחד בעלי הכנסה קבועה, סבלו מירידות חדות ברמת החיים שלהם. גם פשע, שימוש בסמים ושחיתות גברו, אך בעיות כאלה אינן נדירות במקומות אחרים באירופה. כמו כן, נמצא עושר גדול יותר במחוזות המערביים הסמוכים לגרמניה מאשר במחוזות המזרחיים הסמוכים לבלארוס ואוקראינה.

ככל שעשתה את המעבר לבעלות פרטית ולכלכלת השוק, פולין התערבה יותר ויותר בארגונים כלכליים ופוליטיים בינלאומיים. בשנת 1991 הצטרפה למועצת אירופה; בשנת 1995 הוא הפך לחבר בארגון הסחר העולמי; ובשנת 1996 הצטרף לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. היא קיבלה חברות מלאה בנאט"ו (ארגון האמנה הצפונית האטלנטית) בשנת 1999, יחד עם הונגריה וצ'כיה. חברת חבר באיחוד האירופי מאז האיחוד האירופי מאז 1994, עלתה פולין לחברות מלאה בשנת 2004.

חקלאות, ייעור ודייג

החקלאות הפולנית הייתה ייחודית בגוש הסובייטי בכך שהחוות הפרטיות היוו את מרבית התפוקה. מרבית החוות הפרטיות הללו ממשיכות להיות קטנות מ- 12 דונם. בפולין הפוסט-קומוניסטית הכנסות המשק של החוות ירדו במהירות במונחים ריאליים עם עליית מחירי המוצרים התעשייתיים, ומזון מיובא ממערב אירופה התחרה חזק עם מוצרים פולניים באיכות נמוכה יותר. חוות ממשלתיות רבות קרסו לאחר 1989, וכך גם מערכת הרכישה הממלכתית עליה הסתמך חלק גדול מהמגזר הפרטי. לאורך שנות התשעים אחוז המועסקים בחקלאות ירד מדי שנה, בין היתר בגלל חיסול חוות המדינה, הזדקנות העובדים החקלאיים והבצורת של תחילת שנות התשעים.

עם זאת, פולין נותרה אחת המפיקות המובילות בעולם של שיפון ותפוחי אדמה. גידולים עיקריים אחרים כוללים סלק חיטה וסוכר. האזורים הפוריים הגדולים ביותר בפולין הם שלזיה התחתית, השפלה הקטנה בפולין, הקוג'אווי, דלתת הוויסטולה ואזור לובלין. איכות האדמה משתנה, והאדמה מעט ענייה בחלקים גדולים של מרכז וצפון פולין. מרבית החקלאות מעורבת, ובקר בכל רחבי הארץ מגדלים בקר בקר, פרות חלב וחזירים. ככל שפולין השתלבה יותר ויותר בכלכלה העולמית באמצע שנות התשעים, כמחצית הייצוא החקלאי שלה עבר לאיחוד האירופי.

אף על פי שטחי העץ והדייג עדיין נאבקים עם מורשת של נזק סביבתי, ניתן היה לראות שיפורים במשאבי הטבע לאורך שנות התשעים. בתחילת המאה ה -21, כמעט שליש מדוכני העצים הפולניים עדיין סחפו נימוסים של יותר מ -25 אחוזים, ועברו את הרמות של רבים משכנות אירופה בפולין. כארבע ורבע חמישיות מהאזור המיוער של המדינה תפוסה על ידי עצים מחטניים, כאשר אורן, לבנה, ואדנית הם החשובים ביותר מבחינה כלכלית. כ- 1.5 מיליארד רגל מעוקב (42 מיליון קוב) של עץ עגול הופק בשנת 2015. ענף הדייג בפולין הוא קטן, ותפיסת הדגים הכוללת היא בין 200,000 ל 300,000 טון מטרי בשנה.

משאבים וכוח

מינרלים

פולין יחסית טובה במשאבי טבע. הנכס המינרלי העיקרי שלו הוא פחם ביטומני, אם כי מכורים גם פחם חום. מרבית התפוקה הביטומנית נובעת משדה הפחם השלזזי העליון העשיר. אולם בסוף המאה העשרים עלויות ההפקה במכרות רבים החלו לעלות על הרווחים. ירידת מחירים ואתגרי ההפרטה האטו את רמות הייצור. משאבי דלק אחרים כוללים כמויות קטנות של נפט ופיקדונות גז טבעי בינוני.

הגופרית היא המינרל השני בחשיבותה של פולין, והרפובליקה היא בין המובילות בעולם הן במילואים והן בייצור. מינרלים חשובים אחרים שאינם מתכתיים כוללים בריט, מלח, קאולין, אבן גיר, גיר, גבס ושיש. מכרה המלח ההיסטורי בוויליצקה, ליד קרקוב, נמצא בשימוש מתמשך מאז המאה ה -13; בשנת 1978 היה זה בין המקומות הראשונים שקראו לו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בפולין יש גם משקעים חשובים של מינרלים מתכתיים כמו אבץ והיא יצרנית עולמית משמעותית של נחושת וכסף.

אנרגיה

בשנות העשרים של המאה העשרים כמעט תשע עשיריות מהאנרגיה של פולין סופקה על ידי מפעלים תרמיים שנורים על ידי פחם ביטומני וליגניט. מקורות מתחדשים תרמו בערך עשירית מתפוקת האנרגיה במדינה. הגז הטבעי החליף ברובו את הגז המיוצר. פולין מייבאת כמעט את כל מוצרי הנפט והנפט שלה. בראשית המאה ה -21 היוו דלקים וחומרי סיכה מינרליים בין העשרים לעשירית מכל היבוא. לעומת זאת, ייצאו כחמישית עשרה מהחשמל שיוצר בפולין. עיקר חלקם ההידרואלקטרי של המדינה מגיע מהקרפטים, אזור סודטן ומנהרות ברדה וויסטולה.

ייצור

בתקופת השלטון הקומוניסטי הוצפו התקדמות מדהימה בייצור התעשייתי במידה מסוימת על ידי חסרונות באיכות ובעיות התארגנות. יתר על כן, הייצור התעשייתי בפולין - שנשלט כמעט אך ורק על ידי דרישות כמותיות ותלוי בחומרי גלם זולים המסופקים באמצעות קומקון - היה ברובו לא יעיל והיה מוכן גרוע להתחרות בשוק הגלובלי. התפוקה התעשייתית נפלה באופן דרמטי לאחר נפילת הקומוניזם, במיוחד בשנים הראשונות לטיפול בהלם. נרשמו ירידות של שליש ומעלה כמעט בכל תחומי הייצור והכרייה בעקבות שחרור המחירים וקריסת קומקון.

עם זאת, ככל שהתעשייה הפולנית החלה לצמצם את התפוקה, ובאמצע שנות התשעים התעשייה היוותה כשני חמישים מהתמ"ג. ככל שגזרו ענפים אחרים במהירות רבה יותר, התעשייה הסתכמה בכחמישית מהתמ"ג בסוף העשור, ועד שנות ה -2010 היא פחתה בין חמישית לעשירית מהתמ"ג. הסניפים העיקריים בענף הייצור הם מכונות וציוד תובלה, מוצרי מזון, מתכות ומוצרי מתכת, כימיקלים, משקאות, טבק, טקסטיל ובגדים.