הצלת מורשתו האבודה של מוחמד עלי

אנשים מבינים כיום שמוחמד עלי התריס נגד ממשלת ארצות הברית וניכר את אמריקה המיינסטרים בשנות ה -60 מכיוון שהוא התמודד עם עקרונותיו. אך הם אינם יודעים מהם העקרונות הללו. בשנים האחרונות מניעים כלכליים הכתיבו עיוות מכוון של מה שעלי האמין פעם, אמר ונעמד למענו. דבקותו בדוקטרינת אומת האסלאם (שאותה כינה ארתור אשר "סוג של אפרטהייד אמריקני") התעלמה במידה רבה. לדורות הצעירים, עלי מפורסם כיום בעיקר בזכות היותו מפורסם.

עלי בשנות השישים עמד על ההצעה שעקרונות חשובים, ששוויון בין אנשים צודק ונכון, והמלחמה בווייטנאם הייתה שגויה. בכל פעם שהוא הסתכל במראה וקידם, "אני כל כך יפה", הוא אמר "שחור זה יפה" לפני שהפך לאופנתי לעשות זאת. אבל אחת הסיבות שעלי השפיע עליו הוא בגלל שיש יתרון מכוער לדברים שאמר. רבות מהשקפותיו השתנו בהמשך, אך הוא לא היה בתשובה ביחס למה שהוא האמין פעם. ועל ידי חיפוי האופי האמתי של אמונותיו הקודמות של עלי, שומרי מורשתו הנוכחיים מאבדים את ראייתו מדוע הוא כל כך סיבך וקטעים של החברה האמריקאית.

פרשת האהבה של עלי עם העולם הגיעה לשיאה בשנת 1996, אז נבחר להדליק את הלהבה האולימפית באטלנטה. זה היה רגע מפואר. יותר משלושה מיליארד אנשים צפו בטלוויזיה והיו מאוחדים באהבה ודאגה לגבר אחד. אולם גם אולימפיאדת 1996 נשאה שליליות, שכן באטלנטה הייתה אמריקה התאגידית "גילה" את עלי מחדש. מאז נעשה מאמץ נחוש לשכתב את ההיסטוריה. על מנת לנצל את הפוטנציאל הכלכלי של עלי, נחשב רצוי "לחטא" אותו. כתוצאה מכך, כל הקצוות הגסים הוגשו הרחק מסיפור חייו.

שום אירוע לא גיבש את המסחור של עלי בצורה ברורה יותר מאשר הופעתו בבורסה בניו יורק ב- 31 בדצמבר 1999. זה היה יום חשוב. על פי רוב ההערכות, זה סימן את סוף המילניום. העלי שזכה בלבבות בשנות השישים ניתן היה לצפות שחגג את האירוע במטבח מרק או במקלט ללא קורת גג כדי למשוך תשומת לב למצוקתם של מוחלשים. רבים קיוו לראות את עלי מבלה ב -31 בדצמבר 1999 בסביבה רוחנית. במקום זאת, האיש שהיה עשרות שנים קודם לכן מגדלור של תקווה לאנשים מדוכאים ברחבי העולם וסירב להפוך לסמל עבור צבא ארצות הברית הפך לסמל לבורסה של ניו יורק. עם פתיחת השעון בחצות הלילה, עלי היה בוושינגטון הבירה, וסעד על קוויאר בלוגה, לובסטר וכבד אווז. זה העציב הרבה אנשים.

המסחור של עלי מאופיין גם בסרט העלילתי משנת 2001 שנשא את שמו. הסרט עלי ייצג הזדמנות ייחודית לתאר את הנושא שלו לדורות הנוכחיים והעתידיים שלא חוו את קסמו. זה עלה יותר ממאה מיליון דולר להרוויח וגובה על ידי קמפיין קידום מכירות רב לאומי שעלה עשרות מיליוני דולרים נוספים. אבל במקום להיות נאמן למורשת הנושא שלו, עלי הפך את הגיבור שלו לדמות דיסני וירטואלית.

התגמול האולטימטיבי הגיע בשנת 2006, אז הודיעה חברת הרישוי CKX בע"מ כי רכשה 80 אחוז מהשם של עלי, תדמיתו, דמותו וזכויות פרסום אחרות תמורת 50 מיליון דולר. CKX מחזיקה גם בזכויות על שם, דימוי ודמותו של אלביס פרסלי.

עלי הצעיר, שרוב העולם התאהב בו, היה נמצא בסופרדום אחרי ההוריקן קתרינה. יתכן שהוא היה מסרב למדליית החופש הנשיאותית כמחאה על המלחמה בעירק ועינויים של אסירים אסלאמיים במקום להגיע לבית הלבן לקבל אותה בנובמבר 2005.

יצוין גם כי קיימת סיבה משכנעת במיוחד להתאבל על מורשתו האבודה של מוחמד עלי כיום. אנו חיים בעידן שמאפיין חלוקות מחרידות בין תרבויות ודתות העולם. אם אנו נמנעים מהתקפות אלימות יותר ויותר ואולי משואה גרעינית, על תושבי העולם ללמוד להבין אחרים עם אמונות זרות, למצוא את האנושיות באויבים שלהם, ולאמץ את מה שטוב באלה שהם מתעבים עליהם. הבנה מלאה והערכה כנה של חייו וזמני מוחמד עלי היו מקדמים את המטרה הזו.