צ'רלטון הסטון, שמו המקורי ג'ון צ'רלס קרטר, (נולד ב- 4 באוקטובר 1923, אווסטון, אילינוי, ארה"ב - נפטר ב -5 באפריל, 2008, בוורלי הילס, קליפורניה), שחקן אמריקאי שהיה ידוע בתכונותיו המסותקות ובקול המדבר המשכנע שלו ובזכותו תפקידים רבים כדמויות היסטוריות וכדמויות ספרותיות מפורסמות.
חידון
טרק כוכבים
מי לא היה חלק מ"חבורת החבילות "ההוליוודית?
הסטון החליט להפוך לשחקן לאחר האודישנים באימפולסיביות למחזה בתיכון. הניסיון הבימתי שלו בתיכון הביא מלגה לאוניברסיטת נורת'ווסטרן. בשנת 1946 עבר לעיר ניו יורק, והוא ערך את הופעת הבכורה שלו בברודווי באנטוני וקליאופטרה (1947). זמן קצר לאחר מכן הוא נחת תפקידים בהפקות טלוויזיה חי. הוא הופיע לראשונה בסרט הוליוודי בתפקיד מככב בעיר האפל של ויליאם דיטרל (1950). אף על פי שהוא עדיין לא היה ידוע יחסית, הופעתו הרשימה את הבמאי ססיל ב.מיל, שליהק אותו כמנהל הקרקס בתוכנית הגדולה ביותר על כדור הארץ (1952). הסרט זכה באוסקר על התמונה הטובה ביותר, והסטון קיבל הודעות טובות על הופעתו. בהמשך כיכב כנשיא ארה"ב. אנדרו ג'קסון בגברת הנשיא (1953), הראשון מבין התפקידים ההיסטוריים הרבים שהיה לוקח על עצמו.
בשנת 1956 מילא הסטון את התפקיד שלשמו יישאר הידוע בעיקר, זה של מוזס ב"עשרת הדיברות "של דהמיל. הסטון, שהוקם ככוכב מרכזי, עבד אצל כמה במאים מצוינים אחרים, כולל אורסון וולס בגעת הרשע (1958) וויליאם וילר בבן חור (1959). בן-חור זכה ב -11 פרסי אוסקר, כולל פרס השחקן הטוב ביותר עבור הסטון; הסרט הבטיח את מעמדו כשחקן הדמות ההיסטורי בבכורה בהוליווד. הסרטים שבאו אחר כך הציבו אותו בכמה תפקידים גדולים מהחיים: הלוחם הספרדי המפורסם באל-סיד (1961), מיכלאנג'לו בסרט "האגוני והאקסטזי" (1965) וג'ון המטביל בסיפור הגדול ביותר שאי פעם אמר (1965). הסטון שיחק גם קצין צבא אמריקני ב 55 יום בפקין (1963), על מרד הבוקסר.
בשנת 1968 כיכב הסטון במערב וויל פני המערבי, תפקיד אותו ספר בין הפייבוריטים שלו, וב"כוכב הקופים ", הראשון בסדרה קצרה של סרטי מדע בדיוני לשחקן. היה לו תפקיד מינורי בסרט ההמשך מתחת לכוכב הקופים (1970) ובהמשך כיכב במועדפי הפולחן The Omega Man (1971) וב- Soylent Green (1973). למרות טיולים כאלו למסע אקלקטי, עם זאת המשיך הסטון להיות ידוע בעבודותיו בדרמות תקופתיות. הוא שיחק פעמיים את מארק אנטוני, בג'וליוס קיסר (1970) ובאנטוני וקליאופטרה (1973), אותו גם ביים.
התפקידים הזכורים האחרים של הסטון כוללים את גיבורו של ג'ק לונדון ג'ון ת'ורנטון בסרט "שיחת הבר" (1972) והקרדינל ריצ'ליו בשלושת המוסקטרים (1973) וסרט ההמשך שלו "ארבעת המוסקטרים" (1974). הוא גם כיכב בסרטי האסון Skyjacked (1972), שדה תעופה 1975 (1974) ורעידת אדמה (1974). בנוסף, הוא הופיע במספר סרטי טלוויזיה, ובמיוחד הציג את סר תומאס מור ב"איש לכל העונות "(1988), לונג ג'ון סילבר באי המטמון (1990), שרלוק הולמס ב"צלוברת הדם" (1991), ובריגהם צעיר במלאך הנקמה (1995). תפקידו האחרון במשחק היה בדרמת הקולנוע ג'ינגיס קאהן: סיפור חייו (2010).
הסטון היה מעורב בפוליטיקה, בהוליווד ומחוצה לה. בשנים 1966 - 1971 היה נשיא אגדת שחקני המסך, ובהמשך היה יו"ר המכון האמריקני לקולנוע (1973–83). תומך קולני בזכויות אקדח, שימש כנשיא איגוד הרובים הלאומי (1998–2003). הסטון זכה גם בהצטיינות בהצטיינות שונות, כולל הפרס ההומניטרי של ז'אן הרסטולץ (1978) מטעם האקדמיה לאומנויות ומדעי התמונות ולמדליית החירות הנשיאותית (2003). בנוסף, הוא נבחר למצטיין מרכז קנדי בשנת 1997. ספריו השונים כוללים את האוטוביוגרפיה בזירה (1995).
