מחלת סרטן כיס המרה

סרטן כיס המרה, מחלה המאופיינת בגידול של תאים ממאירים בכיס המרה. סרטן כיס המרה הוא מחלה נדירה ולעיתים קרובות מתגלה רק לאחר שתאי סרטן גררו (התפשטו) לאיברים אחרים, וכתוצאה מכך שיעורי ההישרדות ירודים. כ -60 עד 70 אחוז ממקרי סרטן כיס המרה נמצאים אגב בעקבות כריתת כיס המרה (הסרה כירורגית של כיס המרה) למחלות שפירות אחרות, כמו דלקת כריתת המרה (דלקת בכיס המרה) או אבנים בכיס המרה (כולוליתיאסיס).

סרטן כיס המרה משפיע על נשים לעתים קרובות יותר מגברים, ושכיחותו עולה עם הגיל. למחלה שיעורי שכיחות גבוהים במיוחד בקרב הילידים האמריקנים בצפון אמריקה ודרומה כאחד. כמה משיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר נמצאים באוכלוסיות בהרי האנדים בדרום אמריקה (במיוחד בצ'ילה ובוליביה), באוכלוסיות מקסיקניות אמריקאיות ובאנשים החיים בצפון הודו. השכיחות גבוהה גם בדרום קוריאה.

גורמי סיכון

מספר גורמי סיכון קשורים להתפתחות סרטן כיס המרה. נוכחות של דלקת ארוכת טווח, כמו זו הקשורה לאבני מרה כרוניות, יכולה להגדיל את הסבירות לגידולים, יתכן על ידי יצירת סביבה המקדמת מוטציות גנטיות אשר מובילות להתפתחות הגידולים. ככל שאבני המרה גדולות יותר (למשל, קוטר גדול מ- 3 ס"מ), כך גדל הסיכון לסרטן כיס המרה. למרות שאבני מרה קיימות בכ 85 אחוז מחולי סרטן כיס המרה, אולם רק חלק קטן מאנשים עם אבני מרה מפתחים סרטן.

זיהום ארוך טווח עם סוגים שונים של חיידקים, במיוחד סלמונלה טייפי, קשור גם לסיכון מוגבר לסרטן כיס המרה. הסיכון מוגבר גם בקרב אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, ובמיוחד מצבים כמו תסמונת גרדנר וסרטן המעי הגס התורשתי הלא-פוליפוזיס (HNPCC). גורמי סיכון אפשריים אחרים כוללים השמנת יתר וחשיפה לחומרים כימיים מסוימים (למשל, ראדון).

תסמינים

תסמינים של סרטן כיס המרה נוטים להיות מעורפלים. הם יכולים לכלול כאבי בטן, אובדן תיאבון, חום, בחילה והקאות. חלק מהמטופלים מפתחים צהבת (הצהבה של העור, לבנות העיניים והריריות), הפרעת בטן וגרד. אולם סרטן מוקדם עשוי להיות אסימפטומטי; כאשר התסמינים מתפתחים מאוחר יותר, ככל הנראה הסרטן התקדם למצב חשוך מרפא.

אבחון וטיפול

גישות שונות משמשות לאבחון נוכחות סרטן כיס המרה. אולטרסאונד הוא המחקר האבחוני הרגיל כאשר יש חשד למחלה הקשורה לאבן המרה. אולטרסאונד יכול להראות קירות והמונים מעובים; עם זאת, יתכן שהוא לא יתן אבחנה מוחלטת של סרטן כיס המרה. ניתן להשתמש בסריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) כדי להעריך את היקף צמיחת הגידול והתפשטותו. ניתן להשתמש בדלקת קולונדיופנקראוגרפיה של התהודה המגנטית (MRCP) כדי להמחיש את האנטומיה המקומית של כיס המרה ולהבדיל בין נגעים שפירים וממאירים. ביופסיה של כיס המרה לפני הניתוח אינה מתבצעת בדרך כלל בגלל סיכון מוגבר להתפשטות תאי הגידול לרקמות הסובבות.

הטיפול בסרטן כיס המרה תלוי בשלב בו מאובחן הסרטן. הבימוי קובע עד כמה הסרטן צמח או התפשט מהאתר הראשוני (אתר התפתחות ראשוני). אפשרויות הטיפול כוללות כריתת כיס המרה פשוטה (הסרת כיס המרה בלבד), כריתת כיס המרה רדיקלית (הסרת כיס המרה, כריתת דרכי מרה ספציפיות, הסרת בלוטות לימפה אזוריות והסרת חלקי הכבד), הקרנות, כימותרפיה, טיפול פליאטיבי, או שילוב כלשהו.