וילהלם קונראד רונטגן, רונדגן גם כתב את רואנטגן (נולד ב -27 במרץ 1845, לנפ, פרוסיה [כיום רמשטשייד, גרמניה] - נפטר ב- 10 בפברואר 1923, מינכן, גרמניה), פיזיקאי שקיבל את פרס נובל הראשון לפיזיקה, בשנת 1901, בזכות גילויו של צילומי הרנטגן, אשר בישרו את עידן הפיזיקה המודרנית וחוללו מהפכה ברפואת האבחון.
רונטגן למד בפוליטכניקה בציריך, ואז היה פרופסור לפיזיקה באוניברסיטאות שטרסבורג (1876–79), גיסן (1879–88), וירצבורג (1888–1900) ומינכן (1900–2020). מחקריו כללו גם עבודה על גמישות, פעולה נימית של נוזלים, מחממים ספציפיים של גזים, הולכת חום בקריסטלים, ספיגת חום באמצעות גזים, ופיזואלקטריות.
בשנת 1895, תוך כדי ניסוי בזרימת זרם חשמלי בצינור זכוכית שפונה חלקית (צינור קרני קתודה), רונטגן ציין כי חתיכה סמוכה של פלטינוציאניד בריום פלטה אור כשהצינור היה בפעולה. הוא תיאר כי כאשר קרני הקתודה (אלקטרונים) פגעו בקיר הזכוכית של הצינור, נוצרה קרינה לא ידועה שחצה את החדר, פגעה בכימיקלים וגרמה לקרינה. מחקירה נוספת העלתה כי נייר, עץ ואלומיניום, בין חומרים אחרים, שקופים לצורת קרינה חדשה זו. הוא גילה שהדבר השפיע על צלחות צילום, ומאחר שהוא לא הציג באופן ניכר מאפיינים של אור, כמו השתקפות או שבירה, הוא טעה בטעות שהקרניים אינן קשורות לאור. נוכח אופייה הלא וודאי, הוא כינה את התופעה קרינת X, אם כי נודע גם כקרינת רונדגן. הוא צילם את צילומי הרנטגן הראשונים, של פנים חפצי מתכת ועצמות שביד אשתו.
