Freedom from schizophrenia, a twin's quest: Cyndi Shannon Weickert at TEDxSydney 2014 (מאי 2024)
מאי-בריט מוזר, (נולד ב -4 בינואר 1963, פוסנאווג, נורווגיה), מדעי המוח הנורבגיים שתרמו לגילוי תאי רשת במוח ולבירור תפקידם ביצירת מערכת קואורדינטות נפשיות שבאמצעותם בעלי חיים מסוגלים לנווט את סביבתם. עבודתו של מוזר אפשרה למדענים לקבל תובנות חדשות על תהליכים קוגניטיביים (כמו זיכרון) ומחסור מרחבי הקשורים במצבים נוירולוגיים אנושיים כמו מחלת אלצהיימר. על תגליותיה הנוגעות למערכות העצביות העומדות בבסיס ייצוג מרחבי במוח היונקים, הוענק לה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2014, אותו חלקה עם בעלה, מדעי המוח הנורביים אדוארד א. מוזר, ועם מדעי המוח הבריטית-אמריקאית ג'ון או. קפי. המוזרים היו הזוג הנשוי החמישי שחלק בפרס נובל.
חוקר
100 נשים טריילרים
הכירו נשים יוצאי דופן שהעזו להביא לקדמת הבמה שוויון מגדרי ונושאים אחרים. מההתגברות על דיכוי, לשבירת חוקים, להערכה מחודשת של העולם או לניהול מרד, לנשים ההיסטוריות הללו יש סיפור לספר.
מאי-בריט גדלה בחווה באזור המערבי הנידח של נורווגיה. בתחילת שנות השמונים למדה באוניברסיטת אוסלו, שם למדה מספר רב של נושאים, כולל מתמטיקה, נוירוביולוגיה ופסיכולוגיה. היא התחתנה עם אדוארד בשנת 1985, ויחד הם החליטו להמשיך במחקר של יחסי התנהגות מוחית. בתחילת שנות התשעים לקחה מאי-בריט לימודי תואר שני באוסלו, ועבדה לצד בעלה במעבדתו של החוקר הנורווגי פר אוסקר אנדרסן. היא חקרה קשרים בין המבנה האנטומי של ההיפוקמפוס ולמידה מרחבית בחולדות, עבודה שהגיעה לשיאה בתואר דוקטורט בנוירופיזיולוגיה בשנת 1995. במהלך השנה הבאה הם ואדוארד נסעו לאוניברסיטת אדינבורו ללמוד אצל מדעני המוח הבריטי. ריצ'רד מוריס והמכללה האוניברסיטאית בלונדון, שם בילו במעבדה של אוקיף. בשנת 1996 מאי-בריט קיבלה עוזרת פרופסור באוניברסיטה הנורווגית למדע וטכנולוגיה (NTNU), שם גם הוצע לאדוארד תפקיד. שניהם נעשו לימים פרופסורים מן המניין באוניברסיטת NTNU.
המוזרים חקרו את הרשתות העצביות של ההיפוקמפוס, בניסיון לזהות את המנגנון העומד בבסיס יצירת מפות קליפת המוח (המרחביות). הם התחילו בבחינת השפעות הנגעים ההיפוקמפוסיים על פעילותם של תאי מקום, עליהם דווח אוקיף ותלמידו ג'ונתן אוסטר דוסטרובסקי בשנת 1971 כדי לתפקד במיפוי קליפת המוח. התצפיות של המוזרים הפנו את תשומת ליבם לחלק מהמוח המכונה קליפת המוח entorhinal, שחלקו קשרים ישירים עם CA1, אזור בהיפוקמפוס שאוקי ודוסטרובסקי הראו שמילאו תפקיד מפתח בעיבוד המרחבי. בסיועו של הנוירואנטומיום ההולנדי מנו פ 'ויטר, המוזרים הצליחו למקם במדויק אלקטרודות בקליפת המוח הדורוקאודלית המדיאלית (dMEC) במוח החולדה, ולאפשר להם לתעד את פעילות התאים בתגובה להתנהגויות ספציפיות. בדומה לממצאים של אוקיף עם תאים במקום, בני המשפחה המוזרים מצאו כי תאי dMEC הפכו פעילים ביחס במיקום של חיה בסביבה שלה. אך בשונה מפעילותם של תאי מקום, פעילות התאים אותם צפו המוזרים התרחשה בתבנית רגילה להפליא: כאשר חולדות רצו בחופשיות במתחם, דוקרני הפעילות בכל אלקטרודה לא היו רק מרווחים באופן שווה אלא גם דומים לכיוון ו גודל. הפעילות הקבועה היוותה רשת של משולשים שווה-צלעות ומגבירות, כפי שנחשף על ידי ניתוחים מרחביים, שהיוו השראה לתא הרשת.
בעבודות מאוחרות יותר, גילו המוזרים תאים נוספים ב- dMEC אשר סימנו מידע מרחבי, כולל תאי כיוון ראש, שירה באופן עדיף כתגובה לכיוון הראש של בעל חיים, ותאי גבול, אשר העבירו מידע על גבולות סביבת בעל החיים. הם גם גילו שתאי רשת, תאי כיוון ראש ותאי גבול היו באינטראקציה עם תאי מקום בהיפוקמפוס כדי לקבוע כיוון וניווט. מערכת הייצוג המרחבי תוארה כ- GPS פנימי.
מאי-בריט היה קודקטקטור מייסד, עם אדוארד, של מכון קאוולי למדעי המוח המערכות בשנת 2007 והמרכז לחישוב עצבי בשנת 2013, שניהם ב- NTNU. היא קיבלה פרסים מרובים, במיוחד פרס לואיזה גרוס הורביץ לשנת 2013 לביולוגיה או ביוכימיה (משותף עם אדוארד ואוקיף), בנוסף לפרס נובל.
